מתוך הגדה של פסח, גרמניה, 1795, באדיבות אוסף משפחת גרוס, תל-אביב

מר שושני לימד את הפירוש הבא על ההגדה של פסח. הרבי מלובביץ’ זצ”ל שלמד איתו בפאריס חזר על פירוש זה וגם הרב אורי שרקי כאן:

“כנגד ארבעה בנים דיברה תורה. דרכם של חז”ל, שהם מזכירים את המספר הכולל רק כאשר הדבר בא למעט פרט נוסף. וא”כ ישנו בן חמישי, שבניגוד לארבעת חבריו, כלל לא טורח להגיע אל הסדר. ההגדה מונה את ארבעת הבנים. “אחד… ואחד… אחד… ואחד…” ביטוי זה בלשונם של חז”ל הוא ביטוי של השוואה. כי כולם באים אל הסדר. אך גם מן הבן החמישי אין להתייאש. מי יביא אותו בסופו של דבר? – אליהו הנביא, שתפקידו הוא להשיב לב בנים על אבותם. וא”כ, פתיחת הדלת היא לא רק לאליהו הנביא אלא בעיקר לבן שהוא מביא אתו, הבן החמישי.
ואם ארבע הכוסות נועדו לארבעת הבנים האחרים – בשבילו נועדה הכוס החמישית, כוסו אל אליהו. והיא כנגד “והבאתי אתכם אל הארץ”.”

http://www.piyut.org.il/cgi-bin/print_mode.pl?what=article&Id=854