הרב אליהו אביחיל כתב על מר שושני:
“פנומן, גאון עולמי, לא ראיתי ולא שמעתי אדם כמוהו מימיי. זוהי דמות מסתורית שלא יודעים את שמה האמיתי, בן שושן או מר שושני, ולא יודעים מאיזו ארץ הוא בא. הוא ידע המון שפות על בוריין. היו לו זיכרון צילומי ומוח מעמיק. הוא ידע את כל התנ”ך, התלמוד והתוספות בעל פה. הכרתי אותו בקיבוץ סעד. בשבת אחת בקיבוץ הוא נתן הרצאה והכריז שייתן בה 70 פירושים לפסוק אחד, כמו שכתוב – 70 פנים לתורה.
“הוא לקח פסוק מספר מלאכי, ותוך שעתיים הגיע לשבעה פירושים שונים, אך לחבר’ה כבר לא היה כוח להמשיך. הוא היה גאון מופלא, מלא בבדיחות דעת ושמחת הלימוד. הוא היה אמנם אדם מוזר ומסוגר, הוא לא רצה שיראו אותו אוכל והיה לבוש ברישול. אבל כשהוא התחיל ללמד – הכול נשכח.
“ממנו לקחתי את עיקרון ההעמקה. אלי ויזל כתב שבזמן המלחמה, קצין נאצי תפס אותו ברחוב ולקח אותו לגסטפו. בן שושן הציג את עצמו כפרופסור למתמטיקה והציע לערוך תחרות חידות מתמטיות שאם ינצח בה – ישוחרר. הוא ניצח כמובן, שוחרר וחצה את הגבול לשווייץ”.