In Uruguay, a peculiar way of teaching:
“R. was a student of Prof Shoshani when he was a child in Uruguay. He is very much reluctant to speak about him. His father also studied with Shoshani. He tells a story that Shoshani was teaching his father and spitting on his face while studying. R.’s father asked Shoshani why was he spitting him and Shoshani replied: To see how much you really love the Torah.” (!!!)
In Italian! A video about Mr. Shoshani in Italian
In Italian! Haim Baharier knew Mr. Shoshani in his childhood (in Paris). He is talking about him in this video:
A mysterious suitcase full of old newspapers…
“Magical Mystery Man” – new article in Haaretz about Mr. Shoshani
A beautiful mind: The mysterious Jewish genius whose riddle saved him
Filmmaker Michael Grynszpan is trying to unravel the enigma named Chouchan, an indigent wanderer and scholar of Torah and other subjects, whose full name and biography are still unknown 45 years after his death.
Sixty-one years ago, on October 16, 1952, a somewhat peculiar article appeared in the daily Maariv under the heading “Faces on the ship.” The reporter, David Giladi, Yair Lapid’s maternal grandfather, described a group of passengers on their way to Israel from France. “There were many important people onboard the ship, professors and judges, consuls and envoys, but the most popular figure was that Jew named Ben-Chouchan,” he wrote.
This Ben-Chouchan spent his nights on a bench on the upper deck of the ship, bundled up in his coat against the night chill. “The man is unkempt in his outward appearance, dressed in rags, and at first glance you would not give a penny for him,” Giladi wrote. But those who got to know Ben-Chouchan noticed at once that he was no ordinary man. “This is a Torah scholar, the likes of which there are not many, who swims like a champion swimmer in the sea of the Talmud, the midrashim, the earliest and later [biblical] commentators and external sciences,” added Giladi. “His knowledge flows like a fountainhead, and his strange midrashim astound the ears and hearts of his listeners, and his speech is fluent in multiple languages. And if an erudite person is said to be a ‘prodigy,’ then such a one is said to be a ‘genius.’”
Who was that mysterious Jew aboard the ship? What was his full name, where did he come from and where did he go? In the 45 years since his death, in Uruguay, many have wondered about him and tried to crack the riddle of the mysterious figure who was so full of contradictions − a brilliant Jew who knew the Bible, the Talmud and “The Guide for the Perplexed,” by heart, who grasped nuclear physics and solved mathematical mysteries, who lived like a vagabond, beggar and ascetic, but was actually wealthy, and whose money to this day is apparently used to help the indigent, as well as yeshiva students.
His death in Uruguay in 1968 left a great many open questions − but also countless enthusiastic devotees of his teachings, among them intellectuals and scientists, professors and well-known scholars from Israel and elsewhere in the world, who had been his disciples. Among them were Hebrew University professor of Jewish philosophy Shalom Rosenberg and Holocaust survivor Elie Wiesel and renowned philosopher Emmanuel Levinas.
“People who met him talk about him as if he were the prophet Elijah. Some say he was an angel, others − a devil. But nobody remained indifferent. This strange Jewish genius became a legend,” explained Tel Aviv-based filmmaker Michael Grynszpan last week. Grynszpan has devoted the past few months to exhaustive and cross-continental research into the man he refers to simply as “Mr. Chouchani” (also spelled “Shushani” in some sources), which will be presented in a new, as-yet untitled film. “As far as I’m concerned, he is the puzzle of the 20th century,” he added.
Grynszpan has set up a website and Facebook page to help him make contact with any people who may have known or heard of the subject of his film. Armed with a camera, the filmmaker has been collecting testimonies about his enigmatic persona.
Twelve years after the article appeared in Maariv, in 1964, the mass-circulation Yedioth Ahronoth also reported on the mysterious Jew. Elie Wiesel, who then wrote for the newspaper, published an article in 1964 under the headline “The rabbi − a modern legend,” in which he wrote: “Nobody knew his name, or how old he was. Perhaps he had no name. Perhaps he had no age. He lacked all of those qualities by which a man is defined as belonging to a certain group.”
Adding to the puzzlement surrounding him, “Mr. Chouchan” was apparently in the habit of vanishing and popping up, each time in a new place. Wiesel wrote: “Suddenly he would appear, and then vanish a month or a year later, without leaving a trace. He would accidentally be discovered on the other side of a border … A businessman, a prophet who was dispatched, quite a number of times he went around the world without money, without papers, no one knew how.” Wiesel, too, described the man’s shabby appearance: “He was always filthy, unkempt and dressed in rags. He resembled a vagabond-turned-clown.”
Wiesel had previously met up with Mr. Chouchan on and off for about three years, after the war, after making an initial acquaintance at a small synagogue in Paris. He wrote in the Yedioth article that Chouchan “knew everything, but always lived in the shadows. He read all the books, penetrated all the secrets, traversed all the countries. He was at home everywhere and nowhere. Nobody knew where he lived and what he lived off of … He recognized no law, no authority, neither of time nor of place. He always appeared to have arrived from faraway and magical vacations.”
From the articles and testimonies Grynszpan has amassed, and some archival research, the following picture emerges: The wise mysterious Jew in question was born around the beginning of the 20th century, some say in Lithuania and others say in North Africa. His full, real name is unknown. Some say it was “Hillel Perlmann” − a disciple of Rabbi Abraham Isaac Kook; others believe his name was Mordechai Rosenbaum; many refer to him as “Mr. Chouchan,” or simply “Chouchani.”
He apparently survived the Holocaust thanks to his sharpness and courage. There is one story about him being arrested by the Germans and taken for interrogation by the Gestapo. In his interrogation he claimed to be Aryan, a native of the Alsace region, a professor of mathematics at the University of Strasbourg. The interrogating officer, sneering at the sight of the beggar with airs of being a professor, said to Chouchan, according to the stories: “You have made a grave mistake. In civilian life I myself was a professor of mathematics.”
Chouchan, so the story goes, suggested making a deal with the devil, with the Nazi officer: He would present the officer with a tough mathematical riddle, and if the officer solved it − he would execute Chouchan. If he failed, he would have to let the man go free. A short while later, Chouchan was released, and he escaped to Switzerland after making a difficult journey.
According to another story, he was arrested by the Nazis in Paris and forced to undress. When they saw he was circumcised, he told them he was a Muslim. Then he amazed all present by reciting parts of the Koran perfectly − to the point where an imam who was brought in by the Germans confirmed that the detainee was indeed Muslim.
After the Holocaust, according to the research, he began to wander the globe, acquiring numerous students and admirers on various continents. He died 45 years ago, and his gravestone in Montevideo reads: “The wise Rabbi Chouchani of blessed memory. His birth and his life are sealed in enigma.”
Hebrew University’s Rosenberg was asked recently in an interview with the history magazine Segula which spiritual figure from the past most impressed him. The answer was unequivocal: “Mr. Chouchani, who is also called Prof. Chouchani.” Rosenberg said that Chouchani’s name had been tied to “a lot of legends, none of which I believed [at first], and after meeting him I said that any person who tells me that what has been said about him is not possible or that it’s a myth − that person does not understand his greatness.”
Meanwhile, Grynszpan is continuing to search for people with information about Chouchani. “I am midway through [my research] but maybe actually only at the beginning,” says the filmmaker, who has been collecting testimonies in Israel, Canada, the U.S. and France, where he met a 100-year-old woman who studied with the enigmatic scholar. Soon Grynszpan will travel to the final stop in Mr. Chouchan’s life: Uruguay.
“They say he was crazy, insane and inhuman. They say he had a phenomenal photographic memory, for anything. There are so many wild stories about this human being,” he summed up.
כתבה בעיתון בהארץ : מי אתה מר שושן?
http://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.2132317
הגאון היהודי המסתורי שניצל בגלל חידה לקצין נאצי
45 שנים לאחר מותו, נמשך הניסיון לפצח את סודו של הגאון המוזר מר בן-שושן, שעסק בתלמוד, ובפיזיקה גרעינית, והיה למיתוס
בכתבה משונה מעט שפורסמה ב”מעריב” ב–16 באוקטובר 1952, בכותרת “פרצופים באונייה”, תיאר הכתב דוד גלעדי, סבו של יאיר לפיד, חבורה של נוסעים שהיו בדרכם לישראל. “באונייה הפליגו רבים וגם חשובים, פרופסורים ושופטים, קונסולים ושד”רים (שליחי דרבנן), אך האישיות הפופולארית ביותר היתה אותו יהודי בשם בן־שושן”, כתב. את לילותיו בילה בן־שושן על ספסל בסיפון העליון של האונייה, מכורבל במעילו כדי להתגונן מצינת הלילה. “האיש מוזנח בחיצוניותו, לבוש קרעים וממבט ראשון לא היית נותן בעדו פרוטה”, כתב גלעדי.
אלא שמי שזכה להכיר אותו הבחין מיד כי אין הוא אדם רגיל: “זהו תלמיד חכם, שלא רבים דוגמתו, שוחה כשחיין אלוף בים התלמוד, המדרשים, מפרשים ראשונים ואחרונים ומדעים חיצוניים… ידיעותיו שופעות כמעיין המתגבר ומדרשי הפליאה שלו מפליאים את אוזני ולב שומעיו ודיבורו שוטף בריבוי לשונות. ואם על ידען אומרים שהוא ‘עילוי’, הרי על כגון זה אומרים שהוא ‘גאון’”.
מי היה אותו יהודי מסתורי? ב–45 השנה שחלפו מאז מותו ניסו רבים לפצח את חידת דמותו המסתורית של האיש שידע את התנ”ך, התלמוד ומורה נבוכים בעל־פה, שעסק בפיזיקה גרעינית ובפתרון תעלומות מתמטיות בלתי אפשריות, שחי כנווד, קבצן וסגפן, אך היה בעצם אדם אמיד שכספו עוזר עד היום לעניים ולתלמידי ישיבה. עם מותו באורוגוואי ב–1968 הותיר בן־שושן הרבה מאוד שאלות פתוחות – וגם אין־ספור חסידים נלהבים של תורתו, בהם אנשי רוח ומדע, פרופסורים וחוקרים בעלי שם מישראל ומהעולם, שהיו תלמידיו. בהם היו הפילוסוף עמנואל לוינס, שאמר ששושן היה אחד משני הגאונים היחידים שפגש בחייו, והסופר ניצול השואה אלי ויזל.
“אנשים שפגשו אותו מדברים עליו כאילו היה אליהו הנביא. חלק אומרים שהיה מלאך, אחרים – שטן. אבל אף אחד לא נשאר אדיש. היהודי הגאון והמוזר הזה הפך למיתוס”, אמר השבוע איש הקולנוע מיכאל גרינשפן מתל אביב, שמקדיש את החודשים האחרונים לתחקיר מקיף וחוצה יבשות על “מר שושני” – הכינוי הרווח לאיש – שממצאיו יוצגו בסרט חדש. “מבחינתי, הוא החידה של המאה העשרים”. אתר אינטרנט ועמוד פייסבוק שהקים מסייעים לו לאתר עוד ועוד אנשים שהכירו את מר שושן. חמוש במצלמה הוא מתייצב אצלם ואוסף עדויות על הדמות המסתורית.
שלוש שנים אחרי הכתבה ב”מעריב”, דיווח גם “ידיעות אחרונות” על היהודי המסתורי. ויזל, שהיה כתב העיתון, פירסם ב–1964 מאמר בכותרת “הרבי – אגדה מודרנית”. “איש לא ידע מה שמו, או בן כמה הוא. אולי לא היה לו שם. אולי לא היה לו גיל. הוא היה נעדר אותן תכונות אשר לפיהן מגדירים אדם כמשתייך לקבוצה כלשהי”, כתב. כדי להוסיף למסתורין סביבו, נהג “מר שושן” להיעלם מעת לעת ולצוץ בכל פעם במקום חדש. “לפתע היה מופיע, ונעלם מקץ חודש או שנה, מבלי להותיר עקבות”, כתב ויזל. “במקרה היה מתגלה מעברו השני של גבול… הנה הוא הרבי בעל הנס, איש עסקים, נביא משולח. כמה וכמה פעמים עבר מסביב לעולם ללא כסף, ללא ניירות, איש לא ידע כיצד”. גם הוא תיאר את עליבותו החיצונית של האיש: “תמיד היה מזוהם, פרוע ולבוש סחבות. דומה היה לנווד שהפך לליצן”.
שלוש שנים היה ויזל תלמידו של מר שושן, לאחר שנתקל בו בבית כנסת קטן בפריז. “הוא ידע כל דבר, אך לעולם חי בצל. הוא קרא את כל הספרים, חדר את כל הסודות, עבר בכל הארצות. הוא היה כמו בביתו בכל מקום ובשום מקום. איש לא ידע היכן הוא חי וממה הוא חי… הוא לא הכיר בשום חוק, בשום סמכות, לא של הזמן, לא של מקום. תמיד נראה היה שהגיע מחופים רחוקים וקסומים”.
מהסיפורים, המאמרים והעדויות שאסף גרינשפן בתחקיר שלו עולה התמונה הבאה: החכם היהודי המסתורי נולד סביב תחילת המאה העשרים אי־שם, יש אומרים בליטא ויש אומרים בצפון אפריקה. שמו האמיתי אינו ידוע. יש אומרים “הלל פרלמן”, תלמיד של הרב קוק; אחרים סבורים ששמו היה מרדכי רוזנבאום; רבים מתייחסים אליו כ”מר שושן” או “שושני”.
הוא שרד את השואה בזכות חריפותו ואומץ לבו. לפי אחת האגדות, הוא נעצר בידי הגרמנים ונלקח לחקירה בגסטאפו. בחקירתו טען כי הוא ארי, יליד אלזס, פרופסור למתמטיקה באוניברסיטה של שטרסבורג. הקצין החוקר, שלעג לקבצן המתיימר להיות פרופסור, אמר למר שושן: “שגית שגיאה חמורה. בחיים האזרחיים הייתי בעצמי פרופסור למתמטיקה”.
מר שושן הציע לקצין הנאצי עסקה: הוא יציג לו חידה מתמטית; אם הקצין יפתור אותה – הוא יוציא את מר שושן להורג. אם ייכשל – יצטרך לשחררו. כעבור זמן קצר הוא שוחרר, ונמלט בדרך לא דרך לשווייץ. לפי גרסה אחרת, הוא נעצר בידי הנאצים בפריז והופשט. כשראו שנימול, אמר שהוא מוסלמי. ואז, לתדהמת הנוכחים, דיקלם חלקים מהקוראן באופן מושלם, עד שהאימאם שהובא לשם בידי הנאצים אמר שאין ספק כי הוא מוסלמי.
אחרי השואה החל לנדוד ברחבי העולם, קונה לו תלמידים ומעריצים ביבשות שונות. על מצבתו נכתב: “הרב והחכם שושני ז”ל – לידתו וחייו סתומים בחידה”.
הפרופ’ שלום רוזנברג, הוגה דעות, תיאולוג ופילוסוף מהחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית, נשאל לאחרונה בראיון למגזין “סגולה” על “סופר עבר שהותיר בך את חותמו”. התשובה היתה חד־משמעית: “מר שושני, המכונה גם הפרופ’ שושני”. לדברי רוזנברג, בשמו של שושני נקשרו “הרבה אגדות שלא האמנתי לאף אחת מהן, ואחרי שפגשתי אותו, אמרתי שכל אדם שיגיד לי שמה שאומרים עליו לא יכול להיות, שזה מיתוס, לא מבין את גדולתו”.
בימים אלה ממשיך גרינשפן לחפש אחר אנשים שהכירו את מר שושן, שמעו עליו או פגשו אותו: “אני בחצי הדרך, ואולי בעצם רק בהתחלה”. אחרי שאסף עדויות בישראל, בקנדה, בארצות הברית ובצרפת – כולל מאשה בת מאה שלמדה עם החכם המסתורי – ימשיך גרינשפן בקרוב לתחנה האחרונה בחייו, אורוגוואי. “אומרים שהיה משוגע, מטורף ולא אנושי, מספרים שהיה לו זיכרון צילומי פנומנלי”, הוא אומר ומסכם: “כל כך הרבה סיפורים הזויים יש על הבן אדם הזה”.
Levinas said: “Shoshani? there is no other subject”
Levinas said: “Shoshani? there is no other subject”. (in the book of S. Malka in French “Monsieur Chouchani: L’énigme d’un maitre du XXe siècle”)
Levinas a dit: “Chouchani ? il n’y a pas d’autre sujet”. (source : dans le livre de S. Malka “Monsieur Chouchani : L’énigme d’un maitre du XXe siècle”)
פרופ’ לוינס אמר : “שושני ? אין נושא (סובייקט) אחר (מקור: מתוך הספר מאת שלמה מלכה “מר שושני”, שעדיין לא תורגם לעברית
Emile Sebban talks about the experience of learning with M. Shoshani
Emile Sebban (zal) about his study with Mister Shoshani : “The first day, he explained the text that
we studied. The next day he undid what he had taught the day before and offered a completely new way to understand the text. He did the same the next day and so on, until we move to the next text. ”
Emile Sebban (zal) sur son étude avec Monsieur Chouchani : « Le premier jour, il expliquait le texte que nous avions étudié. Le lendemain, il défaisait ce qu’il avait enseigné la veille et proposait une manière entièrement nouvelle de comprendre le texte. Il faisait de même le jour d’après et ainsi de suite, jusqu’à ce que nous passions au texte suivant. »
Manitou parle de Chouchani
Ecoutez Manitou (rav Leon Ashkenazi) parlant de Chouchani :
“Vous avez peut-être entendu parler d’un grand maitre d’après guerre qui était très spécial, c’est Chouchani. J’ai eu le privilège de le connaitre. Il aimait mettre les gens dans sa poche. Il était d’une science faramineuse et d’une mémoire impossible et vraiment une intelligence… hors du commun ! au point que JE ME DEMANDE S’IL ETAIT UN HOMME OU AUTRE CHOSE, c’est pour vous dire…
On ne sait pas d’où il venait. A l’accent il était lithuanien, son accent en hébreu était Litvak, ou alors c’est qu’il a étudié dans une yéshiva Litvak. C’était un prodige. Il est fort probable que dans sa Yeshivah il n’avait personne à qui parler, alors il est devenu fou.
Il y avait des gens qui disaient il est 50% fou et 50% génie – mais c’est faux. Il était 100 % génie et 100% fou ! C’était quelque chose d’exceptionnel. Je l’ai fréquenté pendant un an, admirez ma patience ! Il aimait parfois mettre les gens dans sa poche alors il avait appris que dans une synagogue de la rue Blanche, il y avait Moadon de la communauté séférade turque de la rue Saint-Lazarre. Une fois le comité culturel de la rue Blanche- en plein Pigale – avait invité un prêtre à faire un exposé sur le Cantique des cantiques. A la fin de l’exposé Chouchani se lève et dit : dites-moi la vérité : comment savez-vous ces choses-là puisque vous êtes célibataire ? Toute la salle s’est esclaffée…”
מר שלמה מאיר מדבר על מר שושני
מר שלמה מאיר מדבר על מר שושני: “זה תופעה פתאומית מהשמיים שהתישב בינינו, וסוף סוף נעלם”. תשמעו
Shoshani’s grave – la tombe de Chouchani – קבר שושני
On Shoshani’s grave, in Uruguay, no real name. Only this sentence: “The wise Rabbi Shoshani of blessed memory.
His birth and his life are sealed in enigma.”
Sur la tombe de Chouchani en Uruguay, il n’y a pas son vrai nom. Seulement cette phrase :
“Le rabbin et le sage Chouchani, que sa mémoire soit bénie,
Sa naissance et sa vie sont scellées dans l’énigme”.
על קברו של שושני באורוגואיי, אין שמו האמיתי. רק משפט הזה : “הרב והחכם שושני ז”ל
לידתו וחיו סתומים בחידה”
Enigma
Elie Wiesel wrote: “Even if all his disciples, everywhere, were to begin speaking about him – and nobody else – we would not know more about who he really was, about what shadows he fled or sought, or the nature of his power and torment.”