כ”ו בסיוון הוא היארצייט הרביעי של אלי ויזל זל, איש דגול במיוחד. אנחנו מתגעגעים אליו, והוא חסר לעולם. הוא תרם כל כך בזכות קומתו המוסרית, כישרונו הספרותית, המסר ההומניסטי שלו, וגם הרוחניות היהודית שלו. הייתה לי הזכות לפגוש ולראיין אותו על המורה המסתורי שלו. עשיית סרט או כתיבה על מר שושני מבלי לראיין את אלי ויזל תמיד נראתה לי לא מתקבלת על הדעת. זה היה נראה כמו העיתונאים האלה שכותבים מאמרים על ספרים שלא קראו או על מדינות בהן מעולם לא דרכו … אלי ויזל בהחלט כתב ופרסם הרבה על מר שושני, אך הוא עדיין שמר הרבה סודות. כשנפגשנו הוא נתן לי כמה. הוא הודה בפני כולם שהוא לא היה הופך לאיש שהוא היה ללא המפגש שלו עם שושני… זוכה פרס נובל שכל חייו נלהב מוונד אלמוני; זה סיפור אמיתי ויוצא דופן. יהי זכרו ברוך!
Ce soir et demain (18 juin 2020) sera le 4ème Yartzeit (anniversaire de la mort selon le calendrier hébraique) du grand Elie Wiesel zal. Il manque au monde par sa stature morale, par son talent d’écrivain et par son message humaniste et de spiritualité juive. J’ai eu la chance de le rencontrer et de l’interviewer au sujet de son Maitre mystérieux. Faire un film ou écrire sur Monsieur Chouchani sans avoir interviewé Elie Wiesel m’a toujours semblé inimaginable. Ce serait un peu comme ces journalistes qui écrivent des articles sur des livres qu’ils n’ont pas lus ou sur des pays dans lesquels ils n’ont jamais mis les pieds… Elie Wiesel a certes beaucoup écrit et publié sur Monsieur Chouchani, mais il gardait encore bien des secrets. Il m’en a confié quelques uns. Il avouait à tous qu’il n’aurait pas été l’homme qu’il est devenu sans cette rencontre avec Chouchani… Un prix Nobel toute sa vie fasciné par un vagabond ; une histoire vraie et exceptionnelle. Que sa mémoire soit bénie !